אפשר לקרוא לו אופורטוניסט אבל עדיף פשוט הרפתקן. יאיר לפיד מחזיק
מעצמו ארנסט המינגווי ושדות הציד של ישראל הם התקשורת והפוליטיקה. אחרי שהכניס
לכיס האחורי את הפריים טיים, ואת הסיגר זרק דרך חלון המזדה שהחליפה את המרצדס, לא
נשאר לו אלא לרוץ לראשות הממשלה. והוא אכן רץ - לא לכנסת ולא לממשלה - אלא לראשות
הממשלה. מבחינתו זה הכול או כלום והציבור ייצא מופסד בכל מקרה מהטלטלה הפוליטית: אם
יקח את כל הקופה יגלה לפיד שהוא לא בנוי למערכת הפוליטית האיומה של ישראל והקואליציה
שלו תקרוס לפני שתסתיים קדנציה. אם הוא לא יצליח להבחר זה יקח הרבה פחות זמן עד
שיחזור הביתה. עניין של אופי. בתור ראש עיר של ירוחם, אגב, הוא יהיה מצוין.
| ארכיון אישי של טקסטים שפרסמתי בעיתונים, מגזינים ואתרי תוכן שונים
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
תיאטרון
מוזיקה
קולנוע
תיעודי
קיבוץ
מחול
דוקומנטרי
ספר
אריתריאה
ארכיטקטורה
עובדים זרים
פליטים
צילום
רוק
שואה
שירה
zaka
אדמה
אימה
אמא לא הרגתי את הבת שלך
אנינה
ארכיאולוגיה
אשדות יעקב
בית ניר
ברונו שולץ
גיא רז
הדה אורן
המלחמה של גיורי
הסיפור על פי בארני
זכויות אדם
זק"א
חיליק ערד
חלוצים
חנה עזר-אוליצקי
טוביה ריבנר
ירדן
ישראלי
כיבוש
כלבת
לביא בן גל
מחסום ווטש
משה שק
מתנדבים
נאום המלך
נהלל
סיקסטיז
פול ג'יאמטי
פייבמנט
פיסול
קליף יערן
ריקוד
שדרות
שי אלוני
שמונה-עשרים ושמונה
שער הגולן
תיגרינית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה