ג'ונגל עירוני, בנק הפועלים, בניינים גדולים, אחד ירוק. בניין האם. פרומרקט או משהו כזה. מתחתיו, קצת אור שמש מגיע גם אליו, כנראה, והוא שורד כבר חמש עשרה שנה: צריף רעוע, מכוסה קרעי אזבסט ופח. בתוכו עולם שלם: ספרים. 'תגא ספרים'. הרבה ספרים, המון שפות. המדפים מדפי סוכנות: ברזל חשוף, ארוכים, גבוהים, מלאים בספרים. הפקרתי את התיק בכניסה, אצל שמחה. עליתי על הסולם והסתכלתי סביב. בין החריצים בינות לספרים נראים עוד מדפים. עם ספרים. רק ספרים. מהתקרה עד הרצפה. מסודרים בחוסר קפידה. כל כתבי מארק טוויין באנגלית.
שלטים מאולתרים מנסים לעזור בהתמצאות. הם לא. פתקים מודבקים על המדף, לינקים: עוד פרים בספרדית במדף 12. אם גם שם אין, אולי במחסן? הדרך לשם ארוכה. 100 חוברות נשיונל ג'אוגרפיק ישנות. מבוך. אני מתקדם להמשך מסדרון הספרים ונלכד ברשת. שלט: הכניסה בליווי עובד החנות. מה הם מסתירים שם? ספרי לימוד. בעיקר לתיכון. זו ההתמחות ואפשר גם בהזמנה. אחורה פנה, למעלה, קצה המסדרון, אהבה ומיניות. על בנים ועל בנות, אל בנים ואל בנות, מפות של כל העולם, חבר העמים עדיין ברית המועצות, עגלת סופרמרקט מלאה ספרים ומברשת אבק צבעונית דוהה. מותחנים ישנים בעברית, עטיפה רכה, 140 שקל!
שמחה מסבירה: טיפוסים מגיעים הנה. אחד, קאובוי, הולך ומדביק הגדרות על המדפים: "מזוכיסט = אנין הכאב". אחר, שיכור, לקח אותה פעם הביתה והשמיע לה קסטות של עצמו שר באופרה. נפגשים במעבר הצר. אנשים מתחככים באחרים, המבט נשאר קבוע על המדף, גם כשפרצופו של האחר חוצה את שדה הראיה. כשכל אחד יהיה בצד אחר של הארון הדו צדדי, אפשר יהיה לנסות לתפוס מבט יותר מעמיק, בין החריצים.
"את/ה יכול/ה לשנות את חייך". ניו אייג'? אין עטיפות מתנה. שרשרת על המדף: קבלה, פסיכולוגיה, הומאופטיה, צמחונות, חקלאות, זאולוגיה, טבע! סתם טבע. בלי רכש שטח, אופנוע, אופניים, בלי פסטיבל, בלי חזרה ל-).
"אלף לילה ולילה" באנגלית. הודפס ב-1929. מילון יידיש. כל ספר מספר סיפור. לפעמים כמה. בתוך ביוגרפיה של חנה רובינא: "לאחותי היקרה האהובה והנערצת רוחל'ה, ליום הולדתך. שלך באהבה, רבקה'לה 6.1.79"
גם כאן השיטה עובדת: הספרים על המדפים הנמוכים מכוסים אבק, מקבלים תשומת לב מועטה. למעלה, רחוק מהמבט המרפרף: טיימז וניוזוויק, כל הגליונות לפי שנים. פתחתי באקראיות. 1980: כתבה גדולה על סטנלי קובריק, הניצוץ.
