יום שני, 9 בינואר 2012

טייגר וודס


וודלי

מסורת חדשה ומלהיבה מתפתחת במועדון "האיזור" בחודשים האחרונים ומאיימת להפוך לתופעה של ממש בשנה הקרובה. מדובר בלהקה ענקית שמופיעה שם כפעם בחודש, "ג'ורג' אנד דה גוד וייבז" שמה. השמועה על הלהקה, שכוללת בשיאה קרוב ל-15 נגנים שמבצעים ג'אז פאנקי וקצבי, עם השפעות לאטיניות, אפריקאיות וקאריביות, עוברת מפה לאוזן והופכת לאירוע קבוע ורב משתתפים שמתגלגל לג'אם שמושך מוזיקאים מנוסים וממשיך עד הבוקר.

המנהיג תומר "ג'ורג'" כהן, שמנגן על סקסופון ומנצח על ההרכב, ונגן הבס בן דנציג, שניהם בני 36, מספרים על הסוד של הלהקה והמוזיקה שלה, סוד שיכול להיות שאפילו החברים האחרים לא מכירים.

"חלק מהיצירות הן שלי וחלק הן קאברים", מספר כהן, "ואנחנו גם עושים יצירה אחת של בן. אבל הגרעין הרוחני והמוזיקלי הן המנגינות והאישיות של וודס, מוזיקאי גדול, נגן קלידים וחבר יקר שנפטר לפני שנה, עם סיפור חיים מדהים". ווילפרד טרבור וודלי, או בקיצור "וודס". נולד ב-1934 במדינת טרינידד-טובאגו, קולוניה בריטית שמשתרעת על שני איים מול חופי ונצואלה. עד מותו במולדתו לפני שנה וחצי, הספיק וודס לנדוד בעולם ולנגן באינספור הרכבים, הקלטות ומופעים. בין היתר הופיע כחימום ללהקת פינק פלויד. עם אחת המעריצות הוא גם התחתן והדבר הגיע לכותרות הראשיות לא בגלל העובדה שהם היו זוג מעורב אלא כי היא בת למשפחת המלוכה. עם הכסף ש"הרויח" מהנישואין הוא עשה כנראה הכול חוץ מלהבטיח את עתידו, ולפני ואחרי גם ישב בכלא בכמה מדינות בגין עבירות שונות. האופי שלו כלל גם אלימות כנראה ובאופן כללי הוא היה בחור עם פיוז קצר ומזג חם. רק בשנת 90' הוא התגלגל חזרה לטרינידד ושם נקלע לנסיון ההפיכה, נדרס ואיבד רגל. לישראל הוא הגיע כדי לראות בת שנולדה לו בעקבות קשר עם בריטית אחרת, אותה לא ראה עשרות שנים (בסך הכול יש לו כנראה שישה ילדים משש נשים שונות). את רגלו השניה הוא איבד אחרי שנשאר בישראל באופן בלתי חוקי ובמצב בריאות רופף.
משתחרר מהכלא

דנציג, נשוי ואב לשלוש, אירח וסעד את וודלי בביתו, גם אחרי שנולדו שתיים מבנותיו, והחיבור שלו לאיש נדמה כל כך עמוק שלפעמים קולו של וודס ממש בוקע מגרונו.

עם כל מה שעבר עליו לנגן הוא לא הפסיק.
דנציג: "לא רק שהוא לא הפסיק, זה מה שהוא עשה בכל מקום אליו הלך וגם כאן. מזה הוא התפרנס מגיל אפס כמעט וזה מה שהוא ידע לעשות. זה היה הרבה יותר ממקצוע בשבילו, אלא ממש דרך חיים. ואנחנו זכינו לחיות איתו באותו בית וללמוד ממנו על עבודה קשה במוזיקה ועל העומקים אליהם ניתן להגיע ככה".
ואיך היה לחיות איתו? יחד עם אישה ושתי בנות?
"היה לא קל. גם כל ההתנהלות סביב הטיפולים הרפואיים שלו, ובכלל, לא היתה פשוטה. אבל הקסם האישי שלו הפך את זה להרבה יותר קל".

תומר (מימין) ובן
דנציג פגש את וודס כששניהם ניגנו באותה להקת אירועים ומיד נוצר ביניהם קשר אישי שהתפתח סביב המוזיקה ויחד עם תומר כהן ואילן ארד הם הקימו את להקת קאלג'ה, שניגנה את החומרים שכתב וודס בשבילה. "הוא היה כותב מוזיקה לפי סיטואציות בחיים", מספר דנציג, "היה לנו מעריץ שצעק בהופעות 'תנגנו את השיר ההוא' אז וודס קטע שנקרא 'אל תפריע'". דנציג, מורה למוזיקה במקצועו, שניגן בס בלהקה וגם אירח את חבריה בביתו, מספר שבסופו של דבר קאלג'ה לא הוציאה אף אלבום רשמי, אבל הוא עצמו הוציא אלבום שחלק משיריו מוקדשים למוזיקאי המיתולוגי, שסיפורו לא זכה להכתב. "הוא פחד מחשיפה כי הוא לא היה חוקי פה", מספר דנציג. "יום לפני פגישה עם כתב של עיתון ארצי גדול הוא התחרט וביטל את הראיון".

ההופעה של "ג'ורג' אנד דה גוד וייבס" היא גם הזדמנות לשים על המפה את מועדון "האיזור". המקום המיוחד קם אמנם על חורבותיו של מועדון הברזילי ברחוב הרכב 13 אבל מציע משהו אחר לגמרי מהברזילי – וכנראה מכל מועדון אחר בעיר. מדובר במעין לאונג' גדול, חמים, מואר ונוח, עם מקומות ישיבה מפנקים ומודולריים, שמותאמים לאופי האירוע. עשרות כלי נגינה שונים מעטרים את קירות המקום וההופעה של "ג'ורג'" נערכת על הרצפה ומול קהל שחופשי לשבת לצפות או לקום ולרקוד. המוזיקה הסוחפת לא משאירה הרבה ברירות וכאמור לאחר ההופעה ממשיך גם ג'אם שמושך מוזיקאים כמו יוסי פיין להצטרף.


המנהיג, תומר כהן, מספר על הלהקה, שהמופע הנוכחי שלה נקרא "אקזוטיקה": "חלק מהיופי הוא הדינמיות. הגרעין הקשה כולל בס, תופים, שני נגני כלי הקשה, גיטרה וקלידים. נשפנים מצטרפים לפי היכולת".
כהן היה זה שגם ליווה את וודס קטוע הרגליים בדרכו חזרה לאנגליה לפני כשנתיים, והיה עד גם לפגישתו עם הבת שנולדה מהנישואין לבת המלוכה ואת בנה, נכדו, שנולד בנתיים. הוא מספר שהפגישה הייתה מרגשת והוא בעיקר זוכר שוודס שאל את הקטן אם הוא נוטה להסתבך במכות. "הילד אמר שכן", מספר כהן, "ווודס אמר: סימן שאתה שלי". 

(פורסם ב"זמן תל אביב")

אין תגובות:

חפש בבלוג זה