כל הדרכים מובילות לעכו בסוכות, וגם הפעם מסתמן שהפסטיבל לתיאטרון אחר יהיה תוסס וגדוש אירועים מעניינים, באולמות השונים וגם תחת כיפת השמיים ובצל חומות העיר העתיקה. ליבו של הפסטיבל הוא התחרות בין 14הצגות חדשות, של יוצרי תיאטרון שוליים ישראלים, ביניהם מעט ידועים ובעיקר אלמונים שזו תחילת דרכם. הפסטיבל הוא מקפצה מכובדת לעשיה תיאטרונית בארץ והתחרות סימנה בעבר את הדרך ליוצרים בתחום, כך שהיצרים סביבה גועשים.
בין היוצרים הותיקים ניתן למצוא הפעם את ד"ר נעמי יואלי, במאית, בובנאית, חוקרת תיאטרון ומספרת סיפורים. יואלי חוזרת לפסטיבל אחרי שזכתה בפרס הראשון בפסטיבל ב-2006, עם ההצגה "הדודה פרידה". השנה היא מעלה יחד עם גליה יואלי את :נפיץ: תיירות מלחמה" ("פנטזיה דוקומנטרית על מלחמה ושכול") שעוסקת במקרה הטראגי והפוטוגני של ד"ר עזאלדין אבו אל עייש ששכל שלוש מבנותיו במבצע עפרת יצוקה בעוד הוא שומר על אשתו הגוססת מסרטן בבית החולים שיבא תל השומר. ההצגה כוללת גם קטעים מספרו "לא אשנא" ועוסקת בעיקר בצד התקשורתי של הסיפור. על העיצוב מופקד אמן המיצג הדס עפרת ועל המוזיקה יוסי מר-חיים, שכבר שיתפו עם יואלי פעולה בעבר בהצלחה גדולה.
את משבצת המפורסם המפתיע תופס הפעם ג'ייסון דנינו הולט שכתב, ביים וישחק ב"לב", "דרמה אינטראקטיבית וסוריאליסטית על קשרים, רגשות וחרטה", בהשתתפות השחקנים אייל שכטר, ליאל דניר, בהט קלצ'י ואלון אופנהיים. ואולי הנוכחות שלו בעצם לא צריכה להפתיע, כי הוא כבר ביים בשנה שעברה את ההצגה "משורה ישחרר רק המוות" שכתבה נטלי כהן, שחקנית וכותבת שאוהבת לערבב פוליטיקה וסקס. כהן משתתפת גם היא השנה, הפעם בשיתוף פעולה עם איסי ממנוב מתיאטרון הנגב. כהן תרמה הפעם את "צפירמיהו" שמוצגת בתוכניה כ"גרוטסקה חברתית וחוצה גבולות המציגה זוג מתנחלים צעיר ומלוכד החושש שבנם בכורם, שזה עתה נולד, ביום הזיכרון לחללי צה"ל, הוא לא בדיוק מה שהם ציפו לו".
הפסטיבל עורר כמה פרובוקציות בריאות במהלך 23 שנותיו, וגם הפעם מסתמנות הצגות עם פוטנציאל להרגיז מעט. מצד שני, יש סטטוס קוו יעיל בין התכנים וה"רעש" שמותר למנהלים האמנותיים של הפסטיבל לעורר, ובין ההנהלה שדואגת לתקציבים מהעירייה ומשרד התרבות והחינוך.
ישנה גם איזו חלוקה פנימית שמספקת להצגות התחרות מרחב פעולה אמנותי גדול, ומצד שני מצליחה להביא לפסטיבל מאות אלפי מבקרים שלאו דוקא חובבים תיאטרון שוליים חתרני. הכוונה היא להפרדה בין החלק של הפסטיבל שעוסק בתיאטרון נטו, בתוך האולמות, ובין ההמולה ומופעי החוצות ברחובות מסביב. בשנים שמתחם גני הפסטיבל היה פתוח רק לבעלי כרטיסים להצגות זה היה בולט במיוחד, ובשנים שנדרשה אבטחה כבדה בעקבות פיגועים זה היה ממש מראה קשה. אבל גם המבקרים הרבים שבוחרים לא לשלם ולהכנס לאחת ההצגות זוכים להמון אטרקציות תחת כיפת השמיים. והשנה הפסטיבל גדוש כרגיל במופעי חוצות מסקרנים.
אם בעבר האטרקציה המרכזית העממית בפסטיבל תמיד כללה מופע סנפלינג מחומת העיר העתיקה, הרי שהעידן הדיגיטלי הביא איתו מופע חוצות מסוג דומה, אבל שונה. הרקדנים במופע התלת מימד הדיגיטלי "מאירים לחיים" של קבוצת "אורבנו" צולמו ויוקרנו על גבי בניין האכסניה, שכמובן נסרק ועובד דיגיטלית כדי להפוך בזמן המופע לבמה אנכית ותלת מימדית. שתי הקרנות ענק כולל המופע, גם על חומת היבשה והטכניקה החדשה, שעוד לא נראתה בישראל משלבת וידאו, גרפיקה ואנימציה בתלת מימד, שמצליחה ליצור אשליה של פירוק ובניה מחדש של הבניין. על התסריט ובימוי אחראים ליאור בנטוב ויואב דוד ואת מוזיקה המקורית שתלווה כתבו חברי להקת פוטוטקסיס. ועוד "לראשונה בפסטיבל": מופעי מחול יועלו על במה פתוחה לקהל, במופע בניהולה האמנותי של הרקדנית-כוריאוגרפית ענת גריגוריו. ישתתפו בין היתר גם הרקדן ארתור אסטמן והרכבי המחול של נדין בומר ומריה קונג.
לפסטיבל עכו מסורת ארוכה של הפקות במקומות לא שגרתיים, וגם הפעם יתקיימו לפחות ארבע כאלה. למשל "תורה של אשת השגריר" (מחזה ועוזר במאי: אודי ניר, בימוי ועיבוד לבמה: סיון בן ישי) שמתאר "הרהורי חרטה של אומה מוכת זעם ושיעור בהגנת המולדת" ומתקיים בבניין עיריית עכו. במהלך ההצגה העירייה מוכרזת שטח צבאי סגור והמחזה כולל את גברת שונית אלמוגים, ש"עצורה בשל השתמטות, השתפנות ויציאה את הארץ בעת מלחמה. אלמוגים, הטוענת בתוקף כי היא אשת שגריר ישראל בארה"ב, רואה בכך צידוק מלא לשהייתה מחוץ לגבולות המדינה ומתעקשת שהיא חפה מכל פשע". גם הצגתה של נעמי יואלי תתקיים מחוץ לגבולות העיר העתיקה, בתוך אחד מהחפירים המקיפים אותה. ההצגה הבין יבשתית "R U THERE " (שחקנים: לאורה דה-בואר וגיא קפולניק) תתקיים בדירה שכורה לא הרחק מהעיר העתיקה, ובמקביל בדירה בהולנד, דרך תוכנת שיחות וידיאו ומחשב אישי. כדי להגיע להצגות המרוחקות יחסית הקהל נפגש באיזור הפסטיבל ומשם נלקח כקבוצה למיקום המדויק. הפרוצדורות הלוגיסטיות בפסטיבל העמוס לרוב מבלבלות קצת ומוסיפות לחויה המרעננת ואנשי הפסטיבל עושים הכול כדי שההצגות יתחילו בזמן ובמקום הנכונים. לרוב הם מצליחים ונקווה שגם הפעם יהיה כך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה