יום שבת, 4 בדצמבר 2010

אימה'לה

על "סרט האימה הישראלי הראשון" (פורסם בזמן תל-אביב, מעריב)


ההומור, הקצב, הדם והאירוטיקה שנדרשים מהז'אנר נמצאים שם, אבל "כלבת" לא מצליח לספק יותר מבידור לבני הנעורים. אם עברתם את גיל 18 תגלו שזו פשוט קומדיה של טעויות, עם הרבה דם
מתוך הסרט. לא נעשה שימוש באופי המסעיר של המחלה 

מתי הפך סופית המושג "סרט אימה" למילה נרדפת ל"סרט נעורים"? לא ברור, אבל בטוח שסרט האימה הישראלי הראשון, "כלבת" שמו, נעשה הרבה אחרי הנקודה הזאת בהיסטוריה של הקולנוע. מזל שחלק מהדרישות של הפורמט הזה הן קצב מהיר, הומור טוב ואירוטיקה נעימה, אחרת לא היה נשאר הרבה עניין בסרט, אלא אם עוד לא עברתם את גיל 18.
הייתה אמנם הבטחה, ולרגעים היה נדמה שהלילה יורד והדמויות - מנותקות אחת מהשנייה, פצועות ומדממות - מאבדות את האנושיות שלהן, והאימה מתחילה סוף סוף. אבל אז בדיוק נגמר הסרט.

בלילה הוא בעצם נפתח: בחורה כלואה במלכודת חשוכה ביער נידח ואחיה מנסה לחלצה. כמו בתא וידוי הם ממלמלים משהו על חטא נורא וגם על כך שברחו מהבית. אחיה נעלם, ובהמשך חובר לדמויות נוספות שמשוטטות ביער.

כל השאר כבר מתרחש באור יום וכולל זוג יערנים, שוטר טוב שמשחק רע (ליאור אשכנזי), שוטר רע בתצוגת משחק טובה (דני גבע), ארבעה צעירים צפונים בג'יפ (כולל בלונדינית ולסבית), שיסתבכו עם השוטרים ובינם לבין עצמם, ומערכות יחסים טעונות בין פחות או יותר כל הדמויות ואפילו עם כאלה שאינן נכנסות לפריים.
גם את ה"רוצח הפסיכופט" רואים כמה פעמים, (לבוש בסרבל טיסה, אגב. סוג של הברקה), אבל פרט לכך דמותו נשארת חסרת השראה, זהות ואופי והוא בעצם לא רוצח אף אדם בסופו של דבר (זה לא ספויילר כי רוב הדמויות בכל זאת מתות בסופו של דבר). אבל זה משאיר את הסרט בלי איש רע וזו רק בעיה קטנה, כי גם גיבור, או "איש טוב", בעצם אין.

העלילה מסתבכת אבל נשארת בגבולות היער והשמש לא שוקעת לעולם. יצרים ויחסים מגוונים מתעוררים בין הדמויות ומניעים את העלילה. הסרט לא משעמם לרגע ואף מותח לעיתים, אבל חלק מהמתח ניבנה כהכנה לקתרזיס הסופי, שאף פעם לא מגיע, ואם כן הוא קלוש, סתמי לעיתים ומאכזב לרוב.

היוצרים, לפי דרישות הפורמט, שיבצו בדיחות שכוללות התייחסויות לשחקנים שמאחורי הדמויות, לסרטי קאלט ישראלים כמו "מבצע סבתא" וגם ל"החמישיה הקאמרית" (אולי זו הנוכחות של מנשה נוי שעשתה להם חשק).
האכזבה הכי בולטת היא אולי זו הנובעת מההבטחה שבשם הסרט. השם המצוין, וגם מהלכים מסוימים בעלילה, עשו רושם כי יהיה שימוש במחלה החייתית, המידבקת, המסעירה והארוטית הזו, שמעלה ריר בפיהם של כלבים ודומיהם ואף גורמת להם לנשוך כדי להעבירה הלאה, רגע לפני מותם. אבל הסוד הנורא שמתגלה לקראת הסוף אינו קשור אליה ולא נעשה שימוש בהשלכות המרתקות שלה כדי להעשיר את העלילה. אין בסרט אפילו איזה הגיון פנימי, חולני ורצחני ככל שיהיה, ואם היתה איזו יומרה להציף רבדים נוספים - חטא ועונש, טוב ורוע, אנושיות וחייתיות – שום דבר מזה לא בא לידי ביטוי בתוצאה הסופית.

כלבת
אהרון קשלס ונבות פפושדו
ליאור אשכנזי, אניה בוקשטיין, עופר שכטר, יעל גרובגלס, רן דנקר, ירון מוטולה, ליאת הר לב, מנשה נוי, דני גבע.
יצא לאקרנים ב-1 בדצמבר, 2010.

נדרשו לנושא:
ככה נראה הטריילר
אורי קליין בהארץ ממש בעד אבל הפעם לא ממש משכנע לטעמי.
אורון שמיר מצא דברים טובים בעכבר און ליין (אבל באופן כללי "העיר" קידם את הסרט)
שניצר הגזים לגמרי ב-nrg
ודני סגל הגזים לכיוון השני בנענע10

תגובה 1:

Masha Goldfinger אמר/ה...

באמת שהסיבה היחידה שבכלל נתתי לזה צ'אנס הוא ליאור אשכנזי.
בדרך כלל אני נמנעת מראש מלראות סרטים לצפייה ישירה מהארץ, ואחרי שצפיתי קיבלתי חיזוק ללמה אני בדרך כלל לא צופה. אכן מאכזב.

חפש בבלוג זה