יום ראשון, 7 באוקטובר 2007

הפרחים לריבנר



פורסם ב"הדף הירוק", 10.10.07
ריבנר (משמאל) ומוני אמריליו בצוותא
את האירוע לכבוד 50 שנות שירה ויצירה של המשורר והצלם טוביה ריבנר (מרחביה), שגם השיק את ספר הצילומים "גם זאת ראו עיני" (הוצאת קשב) פתח המשורר רפי וייכרט: "זמר הרוק נמדד ביכולת למלא את האמפי בקיסריה, והמשורר ביכולת למלא את צוותא". אחריו עלתה גלילה ריבנר ופרטה בחן רב על הפסנתר, כשצילומיו המצויינים של בעלה מוקרנים על מסך שניצב על הבמה.
האולם הבינוני של צוותא אכן היה מלא מפה לפה, בעיקר בבני דורו של ריבנר ובלא מעט אנשי רוח שעלו לבמה, קראו משיריו של חתן השמחה ואחרים, וסיפרו קצת על עצמם ועל הקשר שלהם עם שירתו של ריבנר. אסא כשר ניסה למצוא סיפור על ריבנר שנמצא בזיכרונותיו של קדיש לוז אך לא הצליח. אורי הולנדר דיבר על הקצב הפנימי בשירתו של ריבנר, "קצב שמצעיד את הקורא דווקא אל חוסר התנועה, המוות". גדעון טיקוצקי דיבר על הפצע האישי שמוביל לכתיבת שירה ועל השבר הדורי שמהווה נדבך חשוב בשירתו של ריבנר. חנה מרון חגגה יום לפני את יום הולדתה (לא גילתה איזה מספר) וביקשה כמתנה לקרוא שלושה שירים של ריבנר. גם יוסי שריד חגג יום הולדת בשבוע שעבר והתוודה על אהבה ליצירותיו של ריבנר שגובלת בשנאה מתוך קנאת סופרים. מיכל בת אדם סיפרה על השפעת שיריו של ריבנר עליה בתור ילדה בקיבוצו. גדעון שמר ורוני סומק דיברו גם הם, וחיים גורי שלח התנצלות על היעדרותו עקב מחלה קלה. בין לבין הועלו לראשונה ביצועים מצויינים לשיריו של ריבנר, שהלחין מוני אמריליו ויוצאים כעת על דיסק.   

אין תגובות:

חפש בבלוג זה