יום רביעי, 17 באוגוסט 2011

ערב מס' 1 / רעיון בעין / כפיים / החנות



מיה חביב ב"חנות". רעיון 
 שני גרנות, ענבל יעקובי ושרון צוקרמן-וייזר הן יוצרות מתחום המחול, שהספיקו גם לעשות דברים שונים בתחום, פרט לריקוד. לאחרונה הן ייסדו את עמותת כפיים שתפעיל מיזם חדשני בתחום המחול, שעומד לצאת לדרך בקרוב ולספק מקום ליצירה לרקדנים ויוצרים מתחום המחול המודרני ובינתיים הן עושות משהו דומה, אבל בפורמט חד פעמי (ומתמשך) ב"חנות". החנות היא חלל אלטרנטיבי ברחוב העליה, שמארח בדרך כלל אמנות פלסטית, מוזיקה, וידיאו, פרפורמנס ומעכשיו גם מחול. הערב הראשון בסדרת "רעיון בעין" התקיים השבוע, כשהרעיון מאחוריו הוא לעקוף את הבירוקרטיה שנתקלים בה יוצרים בדרך לבימות אחרות, ולתת מקום ליצירות גולמיות.

שרון צוקרמן-וייזר. למה יצירות גולמיות?
"'רעיון בעין' מנסה לתת אלטרנטיבה על ידי כך שהיוצרים מוזמנים להציג רעיון גולמי. לא משהו מעובד ולאו דוקא משהו שאמור להיות מעובד לכדי מופע ארוך או שלם. החופש הזה מאפשר הצגה ובעצם מעין הרהור ודיון סביב האסתטיקה של רעיונות ראשוניים, רעיונות שבדרך להתממש, רעיונות גנוזים וגרעין רעיוני כדיאנאיי של יצירה שלמה".

ועל איזו בירוקרטיה מדובר?
"הרבה פעמים האנשים בממסד המחול הם לא אקטואליים. הם לא מכירים את השטח, וכך גם הבחירות שלהם מרוחקות מהאוירה וההתרחשויות המיידיות. מצד שני, הדרך להגיע אליהם היא מעייפת – אודישן לפסטיבל נמשך 5 דקות ויוצר שניגש אליו בעצם מוציא ממיטב מרצו וכספו על היצירה הקצרה, בלי שום ביטחון שהוא יתקבל בעצם, וימשיך. ההרגשה היא של אודישן תמידי. הרגשה של חוסר אמון וחוסר פרגון. אנחנו באות ממקום של אמון. הקשר עם האמנים הוא בלתי אמצעי והבימה ניתנת להם על בסיס רעיון ודיבור".

הערב הראשון הציג שלושה מופעים שונים לגמרי אחד מהשני. עדו פדר ודויד מרקס הציגו מופע יצרי וחייתי, מלא הומו אירוטיקה, חשיפה וכאב. שניה עלתה רננה רז, במופע שהורכב משני חלקים וכלל שימוש נרחב בקולות (וגם במשאבת חלב וחוט דנטלי) והתייחסות להריון וללידה שעברה לאחרונה. ומיה חביב (שלמרות שמה המקומי היא נורווגית בביקור לימודים בארץ) יצרה מופע שדיבר בהומור ובקלילות על זרות, בידוד ושפה משותפת, וכלל גם הפעלה כאוטית של הקהל.

צוקרמן אומרת שהאופי המיידי של האירוע, איפשר ובעצם יצר את החיבור בין המופעים. "חביב, כאמור, היא נורווגית שעוזבת ממש עוד שבוע. גם דוד מרקס לומד בחו"ל הוא בקרוב טס ורננה רז ילדה לפני שלושה חודשים כך שברור שהיא לא תכנס לתהליכים ארוכים בקרוב. הפורמט שלנו יצר הביא לבמה בעצם שלושה מופעים שאחרת לא היו זוכים כלל לחשיפה".

איך השפיע החלל הקטן של החנות על המופעים?
"היה צורך לברר מה אפשר להתאים גם לחנות, שהיא מקום כמעט אבסורדי למחול, וגם למחול. זה היה מאוד מאתגר ואני חושבת שהמרחב המצומצם של המקום עבד טוב עם הקונספט. יש במחול המון המון גופניות שעוברת עיבוד רציני במהלך יצירה ארוך, וברעיונות הגולמיים היא נשמרת ומשחקת תפקיד חשוב. אותנו מאוד מעניינת הגולמיות הזאת והקרבה לקהל המתחייבת מהמימדים של החנות הוסיפו לכך גם בלתי אמצעיות. בחלל כזה אין כמעט דרך להפריד ומתקיימות בו יותר פעולות גומלין בין הקהל ליוצרים".

הערב היה רק ראשון בסדרה שתמשיך בתדירות של כפעם בחודשיים. הערבים הבאים מתוכננים לאחד יוצרים תחת קטגוריות ספציפיות יותר, כמו יוצרות ג'ינג'יות, יוצרים ירושלמים, יוצרי מחול שהם גם סטודנטים לפילוסופיה, או נשים בהריון. בשבת נשארו לא מעט צופים בחוץ, כך שבפעם הבאה כנראה שהמופעים יעלו פעמיים.  

אין תגובות:

חפש בבלוג זה