יום שלישי, 15 במרץ 2011

שירה בציבור למתקדמים



בעודי ניגש לכתוב את הנ"ל קיבלתי הודעה מהיח"צ של צוותא על מופע "שירה בציבור למתקדמים". מה זה אומר? ובכן, לפי הקומוניקט, שירים של מתי כספי, שלמה גרוניך, יוני רכטר, סשה ארגוב וכוורת. אם תשאלו את אלון עדר, שמשיק בימים אלה אלבום, אלה בדיוק ההשפעות המוסיקליות עליו, והוא לא מתכוון להתנצל על כך.

גם אין לו סיבה. עדר הצעיר עושה את מה שהוא עושה מצוין, והתרשמות מהקשבה אקראית לשירים ששיחרר (לא קיבלתי את הדיסק) ומהופעת ההשקה החגיגית בתמונע מוכיחים שלא רק הייחוס המשפחתי (בן של יהודה עדר ומיקי קם) והחזות מצודדת יגרום לרבים בישראל לשמוע עליו בקרוב.

אין ספק, מדובר בתופעה. עדר הוא כותב מוכשר ומגיש טוב. אבא שלו לקח חלק במהפכת הרוק שעברה על הפופ הישראלי, והוא, במעין מרד הפוך, מחזיר את המוסיקה ארבעה עשורים אחורה, לפולק רוק הכול ישראלי של הסבנטיז. לפעמים נדמה שהוא מנסה ברצינות לחקות בכל שיר יוצר אחר - פעם זה שם טוב לוי וקצת אחרת, פעם זה יוני רכטר עם כוורת ולפעמים זה קצת מתי כספי ואפילו שלמה גרוניך.

עדר אוהב ומכיר משוררים ישראלים ומלחין את שיריהם יפה. יש לו כמה שטיקים קבועים בהגשה (כמו עליית טון חצי הומריסטית בסוף משפט), אבל בסך הכול הוא עושה רושם אמין וכנה, וברור שהוא מאמין במה שהוא עושה ועושה את זה בלי טיפת ציניות, חוץ מזו שבכל זאת מתבטאת בשירים. הוא עובר מהפסנתר לגיטרה (קלאסית!) ושר בקול צח ובדיקציה מושלמת על קיבוץ כנרת ותקליטים של אריק ושלום. זה כמעט מצחיק לפעמים, ולרגע קשה להאמין שמישהו צעיר יכול לעשות את זה ברצינות. המוסיקה של עדר היא ממש מכונת זמן. הוא אמנם נולד בתל אביב לפני פחות משלושים שנה, אבל נדמה שהוא לא שמע ולא הושפע מלבנון והאינתיפאדות, ההודו והטראנס והאקסטזי, הניו אייג' ומוסיקת העולם. נסו לדמיין יוצר פולק רוק ישראלי עכשווי שלא מושפע אפילו מאהוד בנאי ותבינו כמה המוסיקה נשמעת לפעמים מנותקת מכל התרחשות ואווירה עכשווית.

השאלה הגדולה היא כמובן האם הוא מצליח לחלץ מנבכי שנות השבעים איזו אמירה ששופכת אור חדש על הזמן ההוא או הזה? לדעתי הוא עוד לא מצליח, אם הוא בכלל מנסה. האם זה תנאי להנאה? תלוי את מי שואלים.

יש סיכוי טוב שעדר ימשיך להתפתח וייהפך לאושיית רוק מוכרת. ספק אם לאלבום הנוכחי יש את מה שדרוש להפוך ללהיט - צרכני אמצע הדרך הם אולי שמרנים אבל לא פראיירים, וחלק גדול מהשירים נשמעים כאילו כבר שמענו אותם -  אבל להיט או שניים בתחנות הרדיו יספקו לו פידבק והכרה שתיקח את המוזיקה שלו למקומות אחרים. יש לקוות שהם יהיו קצת יותר מקוריים. 

(פורסם ב"זמן תל-אביב", 18.3.11)

אין תגובות:

חפש בבלוג זה