יום שני, 2 באפריל 2001

אבנר + ענבר = אהבה



 רינה המטפלת בהריון. אמא שלי אמרה לי שבגלל זה היא עצבנית. רינה לא כל כך פיירית, כי היא שונאת את מי שהילדים גם שונאים. את ענבר למשל. 

ענבר היא ג'ינ'ג'ית והיא שקרנית. אמא שלי אמרה שאבא שלה אלכוהוליסט ובגלל זה היא משקרת.

כולם לא כל כך אוהבים את ענבר, אבל אבנר אוהב אותה. בחוץ הבנים משחקים כדורגל של הפסקה גדולה או גולות של הפסקה קצרה, ואני רואה אותו מקשקש על השולחן בכיתה. אבנר + ענבר = אהבה, ובצד לב עם חץ והשמות בצדדים. הוא כבר מצייר את זה הרבה זמן, וכולם יודעים שעכשיו הוא רוצה להציע לה חברות.

אבל ליעל יש סוד לספר לכולם. יודעים את זה לפי כל הבנות שהיא אוספת כדי להגיד שלא יספרו לאף אחד, אבל אבנר וענבר הם בני דודים, ואסור להם להתחתן כי יצאו להם ילדים מונגולידים, ורינה תתעצבן.

אבל הם כבר חברים, כי ענבר הסכימה היום, ואמיר עושה אותם אמא ואבא, בדשא של האבוקדו, עם טבעת ושני עדים, כמו בסרט שהוא ראה בטלויזיה אצל הדודה מתל-אביב.

ועכשיו כולם יודעים שהם נשואים ויצאו להם ילדים מונגולידים ואסור לספר לרינה, כי אחרי ארוחת צהריים היא תעשה שיחה ותאיים באצבע העקומה שלה ותפליק סטירה לאמיר ולענבר ולאבנר, ותגיד שהיא תספר להורים שלהם. ואחרי זה היא שולחת את כולם לישון ולא מרשה אפילו לקרוא בשקט.

אני תמיד יודעת שרינה בפתח של הדלת של החדר שלנו, אפילו שאני לא מסתכלת, כי היא חוסמת את האור של השמש. היא יודעת שאנחנו לא ישנות, אבל צועקת רק על ענבר. אז כשהיא הולכת אני מחכה קצת ואז שואלת את ענבר במיטה ליד, מה היא תעשה עכשיו.

"יש לי כפתור סודי באמצע הבטן, וכשאני לוחצת עליו אני נהפכת לנורא נורא חזקה, ואז אני כבר לא מפחדת מרינה" היא אומרת ובוכה.
אמרתי לכם שהיא שקרנית.

 נכתב במסגרת סדנת כתיבה עם יצחק בן נר, בבית הספר "קמרה אובסקורה"

אין תגובות:

חפש בבלוג זה