דליה וענת

אני דליה, בת אחת-עשרה, גרה עם ההורים וענת, בכפר-סבא. אבא עובד בחברת מחשבים. אמא מנהלת כח אדם במחלבה. נולדתי באנגליה. כשהייתי בבטן של אמא, אבא קיבל העברה ללונדון. אני לומדת בכיתה ג'. יש לי הרבה חברות. אני קוראת הרבה ספרים, קראתי למשל את כל הארי פוטר. גם ראיתי את הסרט, ומאד נהניתי. כשהיינו בלונדון ענת היתה בת שלוש עשרה. היא הלכה לבית-ספר שם. היא סיפרה לי. יש לה חדר משלה בבית, והוא נמצא בצד השני של המסדרון. כל לילה אני אומרת לה לילה טוב ונשיקה. אני נורא אוהבת אותה, היא מאד דואגת לי. לוקחת אותי לרופא, ולבית הספר לפעמים. לכל השיחות-הורים היא באה במקום אבא ואמא. להם אין מספיק זמן. הבית שלנו גדול, אבל אמא רואה טלויזיה ומעשנת סיגריות, בקומה השניה, ליד החדרים שלנו, כל לילה, עד שעה מאוחרת. היא וענת לא כל כך מסתדרות. ענת גם עובדת קשה, היא מנהלת חברת הייטק. יש לה אוטו אדום, והרבה פעמים אנחנו נוסעות ביחד לסבתא. ענת אומרת שהיא מגדלת אותי כמו בת.

אני ענת, בת עשרים וארבע בקרוב, גרה עם ההורים ועם דליה, בכפר-סבא. אני מנהלת אדמיניסטרטיבית בחברת הייטק קטנה. עובדת קשה ומרויחה הרבה כסף. יש לי מאתיים ושש אדומה, אותה רכשתי בליסינג תיפעולי. אני שמנמנה, שיער חום, עיניים חומות. כל יום אני קמה בחמש בבוקר ושוחה עשרים בריכות, ואז נוסעת לעבודה. עם אמא שלי אני כמעט לא מדברת. בטח שלא על דברים אישיים. אנחנו גם לא מדברות הרבה על דליה. אני מחליטה בשבילה. היא בת אחת-עשרה, כתה ג', פה בבית הספר בכפר-סבא. אני מטפלת בה כמו בבת, מאז שהיא נולדה, בלונדון, כשאני הייתי בת שתים עשרה וחצי. אני קבעתי איך היא תקרא, מה היא תלבש, לאיזה בית-ספר היא תלך, וכו'. כל לילה לפני השינה היא נותנת לי נשיקה. בחופש הגדול בין כיתה ה' ל ו', הלכתי למסיבת כיתה. בדרך קפץ עלי מישהו ואנס אותי. אחרי שלושה חודשים אמא שלי שמה לב שאני בהריון. תוך יומיים היינו בלונדון. אבא סידר לעצמו העברה, והתחיל לעבוד שם. אני ואמא נשארנו בבית, מסתירות מהעולם את הבטן התופחת. חזרנו לארץ אחרי שדליה, אחותי הקטנה, נולדה.


נכתב בהשראת מקרה אמיתי ובמסגרת לימודי כתיבה עם יצחק בן נר
פורסם בספר סופת חול עומדת להגיע (עורך: יצחק בן נר, ינשוף, 2005) אותו ניתן גם לקנות כספר דיגיטלי(!)